תכנית בנין עיר

כל המידע על תכנית בנין עיר

במדינת ישראל ישנם כמה סוגי תכניות המגדירות אילו שימושים ניתן לעשות בכל קרקע בארץ. החל מהרמה של אילו קרקעות ייועדו למגורים, לחקלאות או לתעשייה, ועד לפירוט של תכנית בנין עיר (תב"ע) המגדירה בתוך קרקע המיועדת למגורים, כמה קומות ניתן לבנות, כמה דירות וכן הלאה. במאמר זה נעשה סדר בדברים ונסביר מושגי יסוד כמו מה זה תב"ע.

 

תכנית בנין עיר וההירארכיה בין התכניות

ראשית חשוב לציין שהמושג תב"ע טבוע בשפת היומיום, אך הוא אינו מושג הקיים בחוק, שם הוא נקרא תכנית מתאר או פשוט תכנית. המחוקק קבע את ההירארכיה שבין שלוש דרגות התכניות, כאשר התכנית בעלת החשיבות הגבוהה ביותר היא תכנית המתאר הארצית, והתכנית במיקום הנמוך בהירארכיה היא התכנית הנמצאת בסמכות הוועדה המחוזית.

 

תכנית המתאר הארצית מתקבלת על ידי המועצה הארצית ומסבירה ברמת פירוט של חבלי ארץ כיצד ניתן להשתמש בכל שטח, לדוגמה היכן יעברו הכבישים וכן הלאה. תכנית המתאר המתקבלת על ידי הועדה המחוזית מתארת ברזולוציה מפורטת יותר מה קיים בשטח, לדוגמה בניינים, אזור תעשייה, מסילת רכבת, כבישים מקומיים, בתי ספר וכן הלאה. תב"ע נקודתית מתארת שטח קטן יותר הכולל חלקה אחת או מספר מצומצם של חלקות ומגדירה כמה קומות ניתן לבנות בהם, מהן זכויות הבנייה, כמה דירות בבניין ועוד.

 

בהקשר זה תב"ע מאושרת בשתי רמות. חלק מהשינויים יכולים להתקבל על ידי הסמכות העירונית, וחלקם רק בסמכות המחוזית. לכל אחת משלושת התבע"ות שפירטנו יש קו כחול תבע משלה שמסמן ומגדיר מהו התחום שעליו חלה התב"ע המסוימת. התשריט הוא תיאור גרפי של התחום והתקנון הוא תיאור מילולי.

 

נוהל מבאת

בכדי להגיע לאחידות בתחום הגשת התכניות, התקין משרד הפנים נוהל שנקרא נוהל מבנה אחיד לתוכניות (מבא"ת). זהו נוהל מורכב המפרט את צורת הגשת התשריט והתקנון, והוא מתייחס גם לאופן ההגשה הממוחשב. בשל המורכבות הרבה ביישום הנוהל, כאשר נכנסים לתהליך של בניית בית חשוב לעבוד עם משרד אדריכלים כמו משרדה של טל אדוט המכיר בנוסף לתחום של תכנית בנין עיר גם את הנוהל ואת אופן העבודה עם המערכת הממוחשבת, ומקצר משמעותית את תהליך אישור התכנית.

close
שליחה